• תוכן העניינים

  • מבוא
  • שימוש בחומצה ניטרית לבדיקת זהב
  • בדיקת זהב באמצעות מגנט
  • השוואת צפיפות לזיהוי זהב אמיתי
  • שאלות ותשובות
  • סיכום

כדי לבדוק זהב בבית, ניתן לבצע מספר בדיקות פשוטות:

1. בדיקת מגנט – זהב אינו מגנטי, אם הפריט נמשך למגנט יש סיכוי שהוא לא זהב אמיתי.
2. בדיקת חומצה – ניתן לרכוש קיט בדיקת זהב שכולל חומצה שמגיבה עם מתכות שאינן זהב.
3. בדיקת צפיפות – משקל את הפריט וחשב את הנפח שלו על ידי טבילה במים, ואז חשב את הצפיפות. צפיפות הזהב היא כ-19.32 גרם לסמ"ק.
4. בדיקת צבע וברק – זהב אמיתי ישמר על צבעו וברקו גם כאשר משפשפים אותו.
5. בדיקת סימון – בדוק אם יש סימון של חותמת על הזהב המציינת את טהרות הזהב (למשל, 14K, 18K).

שים לב שאף אחת מהבדיקות הללו אינה מוחלטת ולקבלת תוצאה מדויקת יש לבצע בדיקה מקצועית אצל גהלץ (גמיל זהב).

מבוא

כדי לבדוק זהב בבית, ניתן להשתמש במספר שיטות פשוטות ולא מדעיות שיכולות לתת רמז לאמיתות המתכת. ניתן לבדוק את סימני החותם על התכשיט, לבצע מבחן הגריזה על לוח קרמי, להשתמש בחומצה ניטרית לבדיקת תגובה כימית, לבדוק את המשקל והצפיפות של הפריט, ולהשוות את הנפח שלו למשקל של זהב ידוע. חשוב לציין שאף אחת מהשיטות הללו אינה מדויקת לחלוטין, ולקבלת תוצאה מדויקת יש לפנות למומחה או למעבדה מקצועית.

שימוש בחומצה ניטרית לבדיקת זהב

בעולם שבו הזהב מהווה סמל לעושר וליוקרה, רבים מאיתנו מחזיקים תכשיטים ומוצרים מזהב. אך כיצד אנו יכולים לוודא שמה שאנו קונים או מחזיקים הוא אכן זהב אמיתי? ישנן מספר שיטות לבדיקת זהב, ואחת מהן היא שימוש בחומצה ניטרית. זוהי שיטה פופולרית שנעשית בשימוש על ידי גהנים ומומחים, אך גם אתם יכולים לנסות לבצע אותה בבית עם זהירות רבה.

לפני שנכנסים לעומק השיטה, חשוב להדגיש שעבודה עם חומצה ניטרית דורשת זהירות רבה. חומצה ניטרית היא חומר קורוזיבי ומסוכן שיכול לגרום לכוויות חמורות ולנזק לרכוש אם לא משתמשים בה כראוי. לכן, חשוב לעבוד במקום מאוורר, ללבוש כפפות עמידות בחומצה, משקפי מגן ולהיות מודעים לסכנות.

השיטה עצמה מתחילה בבדיקת חתימה או סימון על התכשיט שמציין את טהרת הזהב. בדרך כלל, תכשיטים מזהב אמיתי יכילו חותמת כגון 10K, 14K, 18K, 22K או 24K. אם אין חותמת, זה עשוי להיות סימן לכך שהתכשיט אינו מזהב אמיתי, אך לא תמיד. לעיתים, חותמות יכולות להתמוגג או להימחק במהלך השנים.

לאחר שבדקתם את החותמת, השלב הבא הוא לבדוק את התכשיט באמצעות החומצה. יש לשים טיפה קטנה של חומצה ניטרית על חלק קטן ובלתי בולט של התכשיט. אם החומצה גורמת לתגובה והמתכת מתחילה לזרום או להשתנות בצבעה, זהו סימן שהמתכת אינה זהב אמיתי. זהב אמיתי לא ישנה את צבעו או יתמוסס במגע עם חומצה ניטרית.

עם זאת, יש לזכור שתכשיטים רבים מזהב מכילים גם מתכות אחרות בתערובת, כדי להקשיח את הזהב, שהוא מתכת רכה. לכן, תגובה קלה לא בהכרח מעידה על זיוף, אלא עלולה להעיד על נוכחות מתכות אחרות בתערובת. במקרה של תגובה קלה, ייתכן שתצטרכו להביא את התכשיט לבדיקה מקצועית נוספת.

חשוב להדגיש שבדיקת חומצה ניטרית אינה מתאימה לכל סוגי התכשיטים. לדוגמא, אם התכשיט מכיל אבנים יקרות או אם הוא מצופה בחומר אחר, החומצה

בדיקת זהב באמצעות מגנט

בעולם שבו זהב הוא סמל לעושר וליוקרה, רבים מאיתנו מחזיקים תכשיטים ומוצרים מזהב, או לפחות כאלה שנראים כאילו הם עשויים מהמתכת היקרה הזו. אך איך אפשר לדעת אם מה שברשותנו הוא אכן זהב אמיתי? ישנן מספר שיטות לבדוק זהב בבית, ואחת מהן היא בדיקת זהב באמצעות מגנט.

הזהב הוא מתכת יקרה ומבוקשת, אך הוא אינו מגנטי. זה אומר שאם תקרבו מגנט לזהב אמיתי, לא אמורה להיות כל תגובה מגנטית. עם זאת, יש לזכור שרבים מהתכשיטים שנראים כמו זהב מכילים בעצם מתכות אחרות שעלולות להיות מגנטיות. לכן, כאשר אנו מבצעים את הבדיקה הזו, חשוב להיות מודעים לכך שתוצאה שלילית (כלומר, אין תגובה מגנטית) אינה מאשרת בהכרח שהמוצר עשוי מזהב טהור, אלא רק שהמתכת המרכיבה אותו אינה מגנטית.

לפני שתתחילו בבדיקה, חשוב לוודא שהמגנט שברשותכם חזק מספיק. מגנטים חלשים עלולים לא לגלות מתכות מגנטיות חלשות שעשויות להיות מעורבות בתכשיט. מגנטי ניאודימיום הם בחירה טובה לבדיקה זו, מכיוון שהם חזקים במיוחד ויכולים לגלות גם מתכות מגנטיות חלשות.

כאשר אתם מבצעים את הבדיקה, חשוב להניח את התכשיט או המוצר על משטח שטוח ולהתקרב אליו בעדינות עם המגנט. אם תראו שהמגנט מושך את התכשיט, זהו סימן שהוא מכיל מתכת מגנטית ולכן אינו זהב טהור. אם אין שום תגובה, ייתכן שהתכשיט עשוי מזהב או ממתכת אחרת שאינה מגנטית.

עם זאת, חשוב לזכור שבדיקת המגנט אינה מוחלטת. ישנן מתכות אחרות שאינן מגנטיות ועשויות להיראות כמו זהב, כמו למשל פלדת אל-חלד (סטיינלס סטיל) או מתכות אחרות שעברו ציפוי בזהב. לכן, אם אתם מחפשים בדיקה מדויקת יותר, יש לשלב את בדיקת המגנט עם שיטות בדיקה נוספות.

אחת השיטות הנוספות היא בדיקת החומצה, שבה משתמשים בחומצה מיוחדת שמגיבה עם מתכות שאינן זהב. יש להשתמש בשיטה זו בזהירות רבה, מכיוון שהחומצה עלולה לגרום

השוואת צפיפות לזיהוי זהב אמיתי

בעולם שבו הזהב מהווה סמל לעושר וליוקרה, רבים מאיתנו מעוניינים לדעת אם התכשיטים שברשותנו הם אכן זהב אמיתי. זיהוי זהב אמיתי יכול להיות משימה מאתגרת, במיוחד כאשר אין לנו גישה למעבדות מתקדמות או למומחים בתחום. אך גם בבית, עם כמה כלים פשוטים וידע בסיסי, ניתן לבצע בדיקות שיעזרו לנו לזהות את אותנטיות הזהב. אחת השיטות היא השוואת צפיפות, שיטה שמבוססת על עקרונות פיזיקליים פשוטים ויכולה להיות מאוד מגלה.

צפיפות היא מדד המודד את המסה של חומר ליחידת נפח. זהב אמיתי יש לו צפיפות ידועה וקבועה של כ-19.32 גרם לסמ"ק. כל חומר אחר שיש לו צפיפות שונה – גם אם הוא נראה זהה לעין – לא יכול להיות זהב אמיתי. כדי לבצע את הבדיקה בבית, נדרשים כמה כלים: מאזניים דיגיטליים מדויקים, מיכל מים, חוט וכמובן, החפץ שאנו רוצים לבדוק.

השלב הראשון הוא למדוד את משקל החפץ באמצעות המאזניים. חשוב לוודא שהמאזניים מדויקים ומוגדרים למדידה בגרמים. לאחר שקיבלנו את משקל החפץ, נעבור לשלב הבא שבו נמלא את המיכל במים ונשתמש בחוט כדי לתלות את החפץ ולשקול אותו שוב תוך כדי שהוא טבול במים. חשוב לוודא שהחפץ אינו נוגע בדפנות המיכל או בתחתיתו, כדי לא להשפיע על דיוק המדידה.

השלב הבא הוא לחשב את הנפח של החפץ, שנעשה על ידי חישוב ההבדל במשקל של החפץ באוויר לעומת המשקל שלו במים. הנוסחה לחישוב הנפח היא: נפח = משקל באוויר / (משקל באוויר – משקל במים). לאחר שחישבנו את הנפח, נוכל לחשב את הצפיפות של החפץ על ידי חלוקת המשקל בנפח (צפיפות = משקל / נפח).

אם התוצאה שקיבלנו קרובה ל-19.32 גרם לסמ"ק, יש סיבה טובה להניח שהחפץ שבדקנו הוא זהב אמיתי. עם זאת, חשוב לזכור ששיטה זו אינה מוחלטת. ישנם מתכות אחרות עם צפיפות דומה שעשויות להוביל לתוצאות מטעות. לדוגמה, טונגסטן הוא מתכת עם צפיפות דומה לזו של הזהב, ולכן יכול להיות שגם הוא יעבור את הבדיקה.

לסיכום, ב

שאלות ותשובות

1. שאלה: איך אפשר לבדוק אם זהב אמיתי באמצעות חומץ?
תשובה: שים את הזהב בכוס עם חומץ למשך 15 דקות. אם המתכת לא משנה את צבעה, ייתכן שהיא זהב אמיתי.

2. שאלה: איך ניתן לבדוק זהב באמצעות מגנט?
תשובה: קרב מגנט לזהב. אם הזהב נמשך למגנט, יש סיכוי גבוה שהוא לא אמיתי, מכיוון שזהב אמיתי אינו מגנטי.

3. שאלה: מהו בדיקת הגירוד לזהב ואיך מבצעים אותה?
תשובה: גרד את הזהב על לוח בדיקת זהב או על קרמיקה לבנה. אם הגירוד זהבי, ייתכן שהזהב אמיתי. אם הגירוד שחור או ירוק, ייתכן שהוא מזויף.

סיכום

כדי לבדוק זהב בבית, ניתן להשתמש בשיטות הבאות:

1. סימני חותם: בדוק את החותמת על התכשיט שמציינת את טהרות הזהב (למשל, 14K, 18K).
2. מגנטיות: הנח מגנט ליד הזהב; זהב אמיתי אינו מגנטי.
3. חומצת בדיקה: ניתן לרכוש ערכות בדיקה עם חומצה שמגיבה עם מתכות שאינן זהב.
4. צפיפות: מדוד את הנפח ואת המשקל של הפריט וחשב את הצפיפות שלו; זהב טהור יש לו צפיפות מסוימת.
5. קורוזיה: זהב אמיתי לא יחליד או ישנה את צבעו במגע עם מים או זיעה.
6. קשיות: נסה לעקוץ את הזהב בעזרת סיכה; זהב רך ישתרטט בקלות יחסית.
7. צבע: בדוק את הצבע והברק; זהב מזויף לעיתים יהיה יותר מבריק או ישנה את צבעו.

שים לב שאף אחת מהשיטות הללו אינה מוחלטת ולקבלת תוצאה מדויקת יש לבצע בדיקה מקצועית.