אם רוצים זהב, בדרך כלל צריך לקנות אותו או לכרות אותו מהאדמה – תהליך יקר, מורכב ומאתגר. אבל מתברר שקיים מקום אחד בעולם שבו הזהב פשוט נפלט מהאדמה ומתפזר באוויר.
מדובר בהר ארבוס (Mount Erebus) שבאי רוס, באנטארקטיקה – הר געש פעיל המכיל אגם לבה קבוע. יחד עם אדי המים והגזים הנפלטים ממנו משתחררים גם חלקיקים מיקרוסקופיים של זהב גבישי.
מחקרים העריכו שכ־80 גרם זהב נפלטים מההר מדי יום – כ־900 אונקיות בשנה. במחירי הזהב של היום מדובר בשווי של מיליוני דולרים בשנה.
אז למה אף אחד לא אוסף את הזהב?
הסיבה פשוטה: חלקיקי הזהב זעירים ביותר. הרוח נושאת אותם למרחק של עד 1,000 ק"מ, והם שוקעים על הקרקע כמו אבק דק, מה שהופך את איסופם לכמעט בלתי אפשרי.
למעשה, זהב קיים גם בפליטות של הרי געש אחרים, אך הר ארבוס הוא היחיד הידוע כיום שפולט כמויות משמעותיות של זהב גבישי לאטמוספרה.
מדענים מעריכים שכמעט 99.9% מכל הזהב בכדור הארץ נמצא בליבת כדור הארץ, בעומק שאינו נגיש לכרייה. לעיתים, תהליכים געשיים מעלים כמויות זעירות ממנו אל פני השטח. הזהב אינו מתאדה – נקודת הרתיחה שלו גבוהה מטמפרטורת הלבה – ולכן הוא נישא בגזים עשירים בכלור ובגופרית ולאחר מכן מתגבש לגבישים זעירים בעלי מבנה גיאומטרי ייחודי.
מחשבה מעניינת…
אם הר געש פולט כ־900 אונקיות זהב מדי שנה, והוא פעיל כבר עשרות אלפי או מאות אלפי שנים, עולה שאלה מסקרנת: האם באזורים מסוימים סביבו נוצרו במשך הזמן ריכוזים מקומיים של זהב?
אמנם תנאי השטח באנטארקטיקה אינם מאפשרים כיום כרייה, אך מבחינה גיאולוגית זו שאלה מרתקת שממחישה כיצד תהליכים טבעיים יכולים להעביר מתכות יקרות ממעמקי כדור הארץ אל פני השטח.
